"העולם משתנה, הרגולציה על השימוש באנטיביוטיקה הולכת ומתהדקת והעדפות הצרכנים מתרחקות מהמזון המעובד במפעלים. כמנהלים של חברות מזון וכמשקיעים אחראים, אנחנו רוצים להגן על בריאות האדם ועל ערך בעלי המניות".
(ג'רמי קולר, פילנטרופ ומנהל השקעות ראשי בקרן קולר, בכתבה לגבי הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בגידול בעלי חיים, אפריל 2016)

״אנטיביוטיקה יעילה חיונית לביטחון הלאומי שלנו. לכן אנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח שהאנטיביוטיקה תישאר יעילה. תרופה זו הצילה חיים אינספור במאה השנים האחרונות. זה תלוי רק בנו לוודא שהיא ממשיכה להציל חיים במשך שנים רבות.״

(ברק אובמה, נשיא ארה״ב לשעבר, בראיון משנת 2015, לאחר השקת ״The Antibiotic Resistance National Action Plan״

מעט על ההיסטוריה של האנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים

בארצות הברית נעשה מחקר על גנטמיצין, האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שם בלולי פטם. על פי המחקר, בקרב עובדי תעשיית העוף הסיכוי להימצאות Escherichia coli עמיד לגנטמיצין גבוה פי 32 מאשר באוכלוסייה הכללית. יתרה מזאת, עובדי תעשייה זו נמצאו בסיכון גבוה בהרבה להימצאות חיידקים עמידים לטווח רחב של אנטיביוטיקה.

 

לנוכח המחקר הגדול הקושר בין זרזי גדילה אנטיביוטיים לבין עמידות חיידקים בבעלי חיים ובאדם, אסר האיחוד האירופי עוד ב-2006 על המדינות החברות בו להשתמש באנטיביוטיקה מכל סוג שהוא בתור זרז גדילה. 

במקומות אחרים בעולם, בין היתר בארצות הברית, בסין וגם בישראל, אין איסור גורף שכזה.

 

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את הלוביסטים של תעשיית בעלי החיים ותעשיית התרופות בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד.

מתוך ויקיפדיה

בשנות ה-40 של המאה ה-20 התגלה שתוספת אנטיביוטיקה למזון בעלי החיים מעלה את קצב הגדילה שלהם, ומאפשרת לצופף יותר בעלי חיים בשטח נתון ללא העלייה הנוספת בתחלואה ותמותה שהייתה נגרמת עקב כך.

ב-1951 אישר לראשונה ה-FDA מתן קבוע של פניצלין לבעלי חיים בתוך המזון. פרקטיקה זו מקובלת מאז בעולם בכל סוגי תעשיות המזון מן החי, כולל תעשיית הדגים. בעלי החיים מקבלים אנטיביוטיקה באופן קבוע במינון נמוך בתור זרז גדילה. בנוסף ניתנת לבעלי החיים אנטיביוטיקה כתרופה מונעת במינון רגיל במצבי סיכון מיוחדים כמו גיל הינקות, או כאשר מתגלים תסמיני מחלה אצל פרט אחד וכל הפרטים מקבלים אנטיביוטיקה. מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית בעלי החיים. ב-2010 80% מהאנטיביוטיקה בארצות הברית הייתה לשימוש תעשייה זו.

סביבה בה אנטיביוטיקה מסוג כלשהו ניתנת במינון נמוך לאורך זמן לפרטים רבים יוצרת לחץ ברירתי להתפתחות זני חיידקים עמידים לאותו סוג אנטיביוטיקה.

תכונת העמידות לאנטיביוטיקה עוברת מחיידק לחיידק לא רק על ידי התחלקות אלא גם בהעברה גנטית אופקית, במנגנון זה גן שמעניק עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, עשוי לעבור מחיידק ממין אחד לחיידק ממין אחר ולהקנות לו את אותה עמידות. חיידקים עמידים או גנים של עמידות, יכולים לעבור לחיות אחרות או לאדם על ידי מגע ישיר עם החיות שבתעשייה, מוצרי מזון מחיות אלה, ודרך השפכים של מתקני התעשייה או שדות המדושנים בזבל מתעשייה זו.

החל מסוף העשור 1960 נעשו מחקרים רבים, בעיקר באירופה, על השפעת זרזי גדילה אנטיביוטיים על התפתחות עמידות. נמצא ריכוז גבוה של חיידקים עמידים בבעלי החיים, בפלורה - דהיינו במושבות החיידקים הטבעיות -במעי של עובדי מתקני התעשייה, בני משפחותיהם ואנשים שגרים בסמיכות לשדות שמדושנים בזבל מהתעשייה.

מקור טבעי - מתחם ידידיה, קרית אתא

מיכה אלון - 052-6035759

שיווק, מכירה והפצה - שגיא - 052-4650199

מידע, ליווי ותמיכה מקצועית - אוריין - 054-4433567

©2019 by Yana Klerman

מקורטבעי - לוגו.png